לרגל יום הולדתו של המשורר ראיון עם עורכי כתב-העת " אורות " פורסם: (בגירסה מקוצרת) " אורות " גיליון 15 המוקדש כולו ל ביאליק -   (הראיון המקוצר בקובץ PDF בסוף עמוד זה) אורות - גליון 15 שאלה: מאין מתחילים? למה כדאי לשים לב? מה משך אותך לחקור את חייו ויצירתו, והאם יש רגע מסוים בחייו או ביצירתו שהשפיע עליך במיוחד? איך נכנסים לתוך יערות-העד של יצירת ביאליק. זה באמת לא פשוט. כבר סיפרתי לך, קובי, כשהתחלתי את עבודתי במכון כץ לחקר הספרות (היום מרכז קיפ) די התאכזבתי כששיבצו אותי

מהדורה חדשה של הרומנים "זכרון דברים" ו "סוף דבר" מאת יעקב שבתאי פורסם: מקור ראשון , 26.12.2025 יעקב שבתאי, " זיכרון דברים " (רומן), הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל-אביב 2026, 459 עמ'; הנ"ל, " סוף דבר " (רומן), שם, תל-אביב 2025, 316 עמ'. יעקב שבתאי (יליד 1934), הנחשב לאחד הסופרים החשובים של "דור המדינה", הלך לעולמו בגיל 47, והשאיר אחריו מורשת צנועה ויקרת-ערך: את ספריו " זיכרון דברים " (1977) ו" סוף דבר " (1984). בני דורו, בהם סופרי-העל א"ב יה

המשוררת עטורת-הפרסים חדוה הרכבי (1941 – 2025) הלכה היום לעולמה חדוה הרכבי , ילידת דגניה ב', משוררת עטורת-פרסים וציירת מחוננת בוגרת " בצלאל ", הלכה היום לעולמה, חודש ימים בדיוק לפני יום הולדתה. בנה היחיד, אלישע הרכבי , נהרג בתאונת ירי ב-2003, בגיל 28, ועל מותו כתבה את השיר " מיגו " (הוא שם החיבה שהעניקה לבנה): הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד הַיְפֵהפֶה שֶׁ

במלאת 80 שנה ליציאתו לאור הערת מבוא "רגע" לפני סוף שנת ה-80 ליציאתו לאור, יובאו כאן גילויים אחדים אחדים שנתגלו לי אגב קריאה מחודשת ברומן הגדול (תרתי-משמע) " תמול שלשום " (1945).  רבים ממבקריו רואים בו את גדול ספריו של עגנון , ואחדים אף הציגוהו כספר העומד בשורה אחת עם הרומנים הגדולים של ספרות העולם בת המאה העשרים. קראתיו לראשונה ב-1965, כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון (באותה עת כל סטודנט בחוג לספרות עברית קיבל בפתח שנה א' רשימת-קריאה שעל כל פריטיה הוטל עליו להיבחן בסוף השנה),

תחנת "גלי צה"ל" שהוקמה כשנה-שנתיים אחרי קום המדינה והפועלת מעל גלי האתר בפרישׂה ארצית מאז 1950 עומדת להיסגר על-ידי שר-הביטחון שעוד לא נולד כאשר תחנת הרדיו הצבאית הזאת יצאה לדרכה. במשך שבעים וחמש שנים פעלה התחנה, שירתה את חיילי צה"ל באשר הם, ועכשיו היא עומדת להיזרק לפח כמטלית רצפה בלויה – כחפץ אין חפץ בו. ומדוע? את התשובה  סיפקה השרה מירי רגב – בזמן בעת שכיהנה בתפקיד שרת-התרבות של מדינת ישראל – כאשר אמר גלויות ומפורשות: " מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? ". על תשובה כז

לרגל 90  שנה לעלייתה של המשוררת לפלשתינה-א"י על שירה של לאה גולדברג "תל-אביב 1935" לפני תשעים שנה הגיעה לאה גולדברג לתל-אביב, ובמלאת שנות דור לעלייתה, היא חיברה את השיר "תל-אביב 1935" (1961), המתאר את פגישתה הראשונה עם העיר הלבנה שאליה הגיע נתן אלתרמן, שותפה לחבורת "יחדיו" של שלונסקי , עשר שנים לפניה. ואולם, בעוד שאלתרמן תיאר את העיר במרומז בשירו " תמוז " בצבעי זהב וכחול כיאה לעיר שהוקמה על חולות הזהב לחוף הים הכחול, לאה גולדברג תיארה את העיר בצבעי שחור-לבן, כיאה לתמונה בא

האִזכּוּר הבולט ביותר של השם "דצמבר" , שמו של החודש האחרון של לוח השנה הגרגוריאני (שהיה כידוע החודש העשירי בלוח השנה הרומי, ומכאן שמו) מצוי בפתח הבית השני של " העורב ", שירו הנודע של אדגר-אלן פו , הנחשב לאחד השירים המושלמים ביותר שנכתבו מאז ומעולם מן הבחינה המוזיקלית. " העורב " הוא שיר קודר ומפחיד, אך גם יפה ומושך. הוא תורגם לשפות רבות, ופרץ דרכים חדשות, תמטיות וטכניות, בספרות העולם ובספרות העברית: Ah, distinctly I remember it was in the bleak December , And each separate dy

על שגיאות עובדתיות, אנכרוניזמים ושיבושי לשון בפזמונים ובשירי הזמר העבריים עד לפני שנות דור ידעה הספרות העברית להבדיל בין שירה לפזמונאות, וגדולי המשוררים ידעו לשים חיץ ברור בין שני הז'אנרים, בהבינם שמדובר בשני סוגי כתיבה שונים, שרק פֹּה ושָׁם פולשים זה לרשותו של זה. ח"נ ביאליק , למשל, הפריד בין שיריו ה"קנוניים" לבין פזמוניו, ואת שיריו לילדים לא כלל במהדורות כל כתביו. משוררי המודרנה (א' שלונסקי, ל' גולדברג, א' פן, ואחרים) לא טרחו אפילו להוציא לאור את פזמוניהם, ואלמלא הקדיש מנח

גם מי שאינו חסיד נלהב של מִשנתו הרומנטית של רוּסוֹ ושל "תורת המעמקים" של פרויד יודע אל-נכון שכל חיינו בעבר ובעתיד מקופלים בילדוּת, הלוא היא תקופת "בראשית" של האדם. זכור לי שהתחלתי ללמוד בכיתה ב' בבית-ספר יהל"ם ברמת-גן את "סיפורי המִקרא" מתוך הספרון המצויר שערך חיים-נחמן ביאליק . מאז ועד היום לא שכחתי איך נרעדתי למִשמע שתי המילים הראשונות – " בְּרֵאשִׁית בָּרָא " – שאותן קראה המורה רבקה גוּבֶּר בנימה דרָמָטית שהשאירה את תלמידיה פעורי פה. הצלילים הקשים של שתי המילים הראשונות הט