ספרי פרופ. זיוה שמיר - 1980 ועד ימינו -
שירי ביאליק הראשונים (דיסרטציה), תל אביב, 1980
מחקר ראשון על העשור הראשון ביצירת ביאליק, למן שירי הבוסר שנגוזו ועד לפואמה "שירתי" - גולת הכותרת של יצירתו המוקדמת של משורר צעיר ועלום שם, אשר הפך עד מהרה לגדול משוררי ישראל בעת החדשה.
שירים ופזמונות גם לילדים: לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, תל אביב, פפירוס, 1986
הספר בוחן את שיריו של ביאליק לגיל הרך, לילדים ולנוער, ומראה כי שירים "פשוטים" אלה הם לעיתים מורכבים ומרובדים לא פחות מן היצירה ה"קנונית".
הצרצר משורר הגלות: על היסוד העממי ביצירת ביאליק, תל אביב, פפירוס, 1986
מחקר מקיף ראשון על שירי העם של ביאליק ועל היסוד העממי ביצירתו. הספר בוחן את מפגשו ב-1901 של המשורר עם ספרם של האתנוגרפים שאול גינצבורג ופסח מארעק "שירי עם יהודיים ברוסיה" ומנתח את עיבודיו המתוכמים לשירי העם הנאיביים שבספר זה.
השירה מאין תימצא: "ארס פואטיקה" ביצירת ביאליק, תל אביב, פפירוס, 1987
הספר סוקר את התבטאויותיו של המשורר בנושאי "ארס פואטיקה" (הכתיבה על מלאכת הכתיבה) ואת מימושן של האמירות העיוניות הללו הלכה למעשה. עולה כאן ההנחה, שסיפור החיים העולה משירי הווידוי של ביאליק אינו סיפור חייו האותנטי אלא "אגדת האמן" - ביוגרפיה נוסחאית של משורר קלסי-רומנטי המוצגת באופן אישי לא שגרתי.
עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם, תל אביב, פפירוס, 1989
הספר מאתר ביצירת אלתרמן צייני סגנון, בוחן את השירים על רקע המודרניזם האירופי ומאיר את הקורפוס המוכר באור חדש.
מה זאת אהבה? : "אגדת שלושה וארבעה" צוהר לעולם-הדעות האישי של ביאליק, תל אביב, הוצאת דביר, 1991
הספר בוחן את האגדה הנודעת של ביאליק הן כמעשה עיבוד של פולקלור יהודי ונכרי והן כבבואה של עולמו האידאי האישי של המחבר בכל גווניו ועושרו.
להתחיל מאלף: שירת רטוש - מקוריות ומקורותיה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993
יונתן רטוש הופיע בשמי השירה העברית כמשורר מהפכני בתכלית, ששירתו נבראה "יש מאין", ללא מקורות השראה כלשהם. הספר חושף אחדים ממקורות ההשראה של רטוש מבלי לפגוע בדיוקנו כיוצר מקורי וייחודי, שלא היה מוכן אפילו להיות "אפיגון של עצמו".
באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
שורשיה של הסיפורת הביאליקית שמרכזה "פרבר העצים" האוקראיני שבשולי העיר הקטנה נעוצים במסורת ה"נוסח" המנדלאי, אך נופיה נושקים בפסגות הסיפורת המודרנית האורבנית. הספר חוקר ומפרש את הסיפורת של ביאליק לשני אגפיה: את ארבעת סיפורי המקור, שהולידו חיקויים רבים, ואת ארבע ה"רשימות" כלאחר יד", שבהן ביאליק התקרב אל סגנונו ה"מרושל" וה"מפורר" של יוסף חיים ברנר. הסיפורים נבחנים כאילוסטרציות של השקפת העולם של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של אחד העם.
על עת ועל אתר: פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
הספר בוחן את אותות הזמן והמקום ביצירת אלתרמן מתוך גישה קונטקסטואלית החותרת לחשיפת הרעיונות המשוקעים ביצירת אלתרמן לסוגיה ולתקופותיה. ההיה אלתרמן "משורר החצר" או "משורר לאומי"? איך התנער מן הדימוי של המשורר ה"מקולל" שרווח בחצרו של אברהם שלונסקי? האם יש רמזים אקטואליים בשירי "כוכבים בחוץ"? הספר שופך אור חדש גם על חטיבות שירה שנדחקו שלא כדין לשוליו של חקר אלתרמן.
לנתיבה הנעלם: עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
אירה יאן הייתה הציירת הראשונה בתולדות עם ישראל. בעודה מציירת את דיוקנו של ביאליק ומאיירת את כתביו, היא התאהבה בו והחליטה לשרוף למענו את כל הגשרים. הספר עוקב אחר רישומה של פרשת אירה יאן ברחבי היצירה הביאליקית לסוגיה ולתקופותיה.
תבת הזמרה חוזרת: על שירי הילדים של נתן אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
הספר מתחקה אחר המעשיות המחורזות הגדולות של אלתרמן, למן יצירתו הגדולה הראשונה לילדים - "זה היה בחנוכה" (1932) ועד לשירים שכתב בערוב ימיו. בשירים יש רמזים אקטואליים שילד לא יבינם, אך יש בהם גם עלילות גבורה והומור, שכל ילד ייהנה מהם, ולכשיגדל - יבין בכל קריאה יותר ויותר.
המיית ים: שירת האהבה האירופית והספרות העברית, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
הספר מתאר את משבי רוח המערב בשירה העברית בת הדורות האחרונים: את התפשטותם האטית, בדרכי עקיפין, נעלמות, של הדים מיצירות שקספיר, בודלר וארתור רמבו בין טוריה של השירה העברית החדשה.
הלך ומלך: אלתרמן - בוהמיין ומשורר לאומי, תל אביב, ספרא והקיבוץ המאוחד, 2010
על ראש אלתרמן התנוססו שני כתרים - כתר השירה הלאומית וכתר השירה הקלה. הספר מראה שאין החיץ שבין שני האגפים גבוה כפי שהוא נראה ממבט ראשון.
ש"י עולמות: ריבוי פנים ביצירת עגנון, תל אביב, ספרא, 2011
הספר מציג את יצירת מצדה המודרניסטי-אקטואלי, ומאיר את זיקתם של סיפוריה הנודעים של המציאות החוץ-ספרותית של זמן היכתבם.
עיני אהובתי: הסונטות של שקספיר, תל אביב, ספרא, 2011
154 הסונטות של שקספיר שחוברו לפני למעלה מ-400 שנה בתרגום חדש.
הניגון שבלבבו: השיר הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2011
הספר מתחקה אחר דרכו של ביאליק אל השיר הלירי הקצר, דרך שנכבשה במקביל לזו שהובילה לכתיבתן של חמש הפואמות רחבות-היריעה שלו. בספר נבחנת גם דמותו של "האני" הדובר בשירים אלה: דיוקן עצמי מעורר הזדהות, אך גם דיוקן קולקטיבי של היהודי הארכיטיפי - יושב האוהלים והנודד - שבכל דור ובכל אתר.
רקפת: ענווה וגאווה בשירת רחל, תל אביב, ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012;
הספר מתאר את דרכה של רחל המשוררת שלא ידעה עברית להשגים פיוטיים חסרי תקדים, אגב קריאה יום-יומית בתנ"ך והאזנה לפטפוטי הטף. הספר מתאר גם את התקבלותה של המשוררת על ידי ביאליק, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.
גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
מים ומקדם: עיון באגדות "ויהי היום" של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012
לפי הטף: על מעשיותיו המחורזות לילדים של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012
הספר מנסה לתהות על חידת עמידתם האיתנה של שירי הילדים של ביאליק במבחן הזמן ולפרש אחדים מהשירים הארוכים שלו, היוצאים מן המעגל האישי אל עבר המעגלים הלאומיים והאוניברסליים.
בדרך לבית אבא: מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
הספר מפנה זרקור אל שישה מסיפורי "ספר המעשים" של "בלבב ימים". סיפוריו המטא-ריאליסטיים של עגנון מתגלים כאן כסיפורים שהגיבו תגובה מיידית על ענייני השעה הבוערים, אלא שמחברם הסתיר את האקטואליות ואת אותותיה מאחורי שבעה צעיפים של סמל ומשל.
רוצי, נוצה: אלתרמן בעקבות אירועי הזמן, תל אביב, ספרא, 2013
הספר עוקב אחר צדם התמטי-אידאי של שירים קנוניים נודעים ושל שירי "העת והעיתון" ובוחן את עמדתם בנושאים שהעסיקו את מחברם בשנות המאבק על עצמאות ישראל ושנותיה הראשונות של המדינה.
צפרירים: ביאליק נגד הרצל ו"הצעירים", תל אביב, ספרא, 2013;
ביאליק היה אדם שוחר שלום, אך נקלע כל ימיו למאבקים מרים נגד יריבים פוליטיים ופואטיים. הספר בוחן את המאבק של "הצעירים" של ראשית המאה העשרים (ונגד מיכה יוסף ברדיצ'בסקי במיוחד), ביצירות שבהן מאבק זה גלוי וביצירות שבהן הוא סמוי מן העין. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
המשורר, הגבירה והשפחה: ביאליק בין עברית ליידיש, תל אביב, ספרא, 2014;
בקשתו של רבניצקי שביאליק יחבר שירים בלשון יידיש נתנה למשורר גושפנקא לכתוב בשפה שלא זוהתה כשפתם של החוגים הציוניים. חושיו אותתו לו שהיצירה בלשון יידיש פתחה לפניו קשת סגנונות של אפשרויות שהעברית עדיין לא הציעה לו. יצירתו יצאה נשכרת מן הסימביוזה הדו-לשונית ה"הבראידית", שביאליק תיארה כיחסי "רות ונעמי".
גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, תל אביב, ספרא, 2014
הטראומות שחוותה לאה גולדברג בין מלחמות העולם ובשנות המלחמה לימדוה לנצור את סודותיה בלבה מאחורי מסכה ומסווה. הספר מנסה לחשוף את הדוויי המסתתר מאחורי שיריה הנעימים לעין ולאוזן ולזהות את "הסוסים הטרויאניים" שיצירתו החתרנית הכניסה לספרות העברית.
הכל בגלל קוצו של יוד: על שיר אחד של י"ל גורדון בראי היצירה העברית, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
שירו של י"ל גורדון "קוצו של יוד" השפיע על התרבות העברית יותר מכל שיר אחר שנכתב בתקופת ההשכלה. הספר עוקב אחר הדהודיה של הפואמה ביצירה העברית, למן ספרו של מנדלי מוכר ספרים "מסעות בנימין השלישי" (1878) ועד לסרטו של יוסי סידר "הערת שוליים" (2011).
מעל כל במה: ביאליק והתיאטרון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
פעמיים נקטעה הקריירה התיאטרונית של ביאליק. הפעם הראשונה הייתה כאשר אחד העם החזיר לו את המונולוגים הדרמטיים "מפי העם" מבלי שהעריך את החידושים הרבים ששולבו בהם. הפעם השנייה הייתה כאשר ביאליק חיבר בערוב ימיו טרילוגיה על מחזות מקראיים, טרילוגיה שאבדה. הספר עוקב אחר זיקתו של המשורר לתיאטרון מאז מערכוני הבוסר שכתב בימי לימודיו בישיבת וולוז'ין.
סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015
הספר עוסק ביצירותיהם של שלושה מבין סופריה המרכזיים של "קריית ספר" העברית: א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר. שלושתם ילדי ירושלים, שלושתם עזבו את הקבוצה החברתית שלתוכה נולדו, שלושתם פרופסורים לספרות שחיברו גם ספרי עיון סביב ש"י עגנון ושלושתם מגלים את פניה הלא מוכרות של ירושלים, עיר הולדתם. עם זאת, יצירתם פורשת לפנינו שלושה עולמות שונים וייחודיים.
המוזה בארץ המראות: הדים ממסורות המערב בשירת ביאליק ואלתרמן - מסות ותרגומים, רעננה, אבן-חושן, 2015
הספרות העברית החדשה הנצה במערב אחרי המהפכה הצרפתית, בעת שבה ביקשו המשכילים להתערות כאזרחים במולדתם. הספר עוקב אחר בבואותיה של ספרות המערב בספרות העברית ומלווה את המעקב בתרגומים חדשים לשירים נודעים.
שְלח יונה מבשֹרת: דרכי הֶרמיזה למקורות היהדות בשירה העברית החדשה, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
לשונו של ביאליק היא מרקם צפוף של צירופים אלוסיביים (הרמזים) העשוי משברי פסוקים כצורתם ושלא כצורתם. אליעזר בן-יהודה וחסידיו התנגדו ללשון המשכילית המליצית העשויה שברי פסוקים וחתרו להשלטת הלשון המשוחררת מכבלי המליצה. לכאורה בגישתו של ביאליק הייתה משום רגרסיה, חזרה אל הלשון המשכילית נוסח יל"ג, אך למעשה נבנתה בשירתו לשון פיוטית אישית וייחודית העשויה ממכיתותיה של הלשון השיבוצית הישנה שהסתאבה ואיבדה את חינה.
ח"ן הנסתר: תעלומות מארכיון ביאליק, תל אביב, ספרא, 2016
הספר מגולל את הסיפורים המרתקים המסתתרים מאחורי הכרכים המצהיבים והעלים הבלים של הארכיון: יצירות של ביאליק שאבדו או שנגנזו, תעלומות הקשורות לנסיבות כתיבתה של היצירה, חידות שחוקרים התלבטו בהן בדורות האחרונים והגיעו כאן לפתרונן.
שירה חדשה: מה זאת אהבה על פי הרומן שירה מאת ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
הספר מציע פרשנות פוליטית ופואטית ל"הסימפוניה הבלתי גמורה" של עגנון, אשר חוברה על רקע תמונותיה של אירופה המתרוקנת מיהודיה ותמונותיו של דור מלחמת העצמאות העומד מול אתגר הריבונות. הרומן שירה נכתב לנוכח תהליכי הפיכתה של אירופה מגן עדן פורח לגיהנום עלי אדמות ולאור תהליכי הפיכתו של יעקב לישראל. עגנון העלה בספרו דיאגנוזות אחדות לגבי ההווה המתהווה ופרוגנוזות אחדות לעתיד לבוא.
בעיר וביער: טבע ואמנות ביצירת אלתרמן, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
הניגוד האכיטיפי "טבע - אמנות", שעליו מושתת שירת המערב, מוצג ביצירת אלתרמן באופן שונה מהמקובל. כאן אין האמנות משקפת או מחקה את הטבע. להפך, הטבע הוא שלומד מהאמנות ומשמש לה בבואה. אלתרמן הוא היחיד בין סופרי דורו שהכשרתו האקדמית הקנתה לו ידע והבנה במדעי הטבע. הידע שרכש ומעקבו הקבוע אחר חידושי המדע הביאוהו לחיבורה של שירה רלטיוויסטית המתבוננת באובייקטים שבמרכזה מזוויות ראייה שונות וממרחקים שונים - במקום ובזמן. השיר האלתרמני הוא כעין "רשומון" המתבונן באובייקט הנצפה מכל צדדיו והבוחן את כל היבטיו.
מאוהב לאויב: עגנון מהרהר על ביאליק, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
הספר מתאר את מערכת היחסים הלא-הדדית בין ביאליק לעגנון ומנסה להתחקות אחר הסיבות והנסיבות שהובילו לנתק בין שני האישים הגדולים, אשר ראשית דרכם הייתה רצופה לכאורה אהבה ושיתוף פעולה.
על יונה ועל נער: החתירה לשלום בספרות הילדים העברית, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
הספר עוקב אחר "המלחמה לשלום" ביצירותיהם של גדולי הספרות העברית, מחיים נחמן ביאליק ועד מאיר שלֵו ודויד גרוסמן. רוב הכותבים ביקשו שלא לחשוף את "כרטיס הזיהוי" הפוליטי שלהם, אך נתנו לו ביטוי עקיף ביצירות הילדים שלהם, ה"תמימות" והחפּוֹת כביכול מכל מגמתיוּת.
בחיל וברוח: גיבורי התנ"ך בראי יצירתו של ח"נ ביאליק, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא, 2018
בניגוד לסופרי ההשכלה, שתיארו בכתביהם אנשי מופת נשגבים, ביאליק הציג את גיבורי התנ"ך כאנשים קטנים ופשוטים ששאלו שאלות גדולות, חובקות שמים וארץ. הוא שילב בשיריו ובסיפוריו הֶרמזים לקשת לא גדולה, אך ססגונית ומגוּונת, של דמויות מן המקרא – רוּבּן דמויות של "ספרא וסייפא". ביצירתו סיפר את סיפורם הקדום מֵחדש, תוך מיזוגו עם הסיפור האישי-הלאומי האקטואלי. התנ"ך הֶעשיר את יצירת ביאליק והִקנה לה נפח ומשמעות, מחד גיסא; ומאידך גיסא, גיבורי התנ"ך הוארו ביצירתו באור חדש, באמצעות הפרשנות רבת-התובנות, המוּשׂכּלת אך גם האישית והרגשית, שהעניק להן גדול הסופרים ואנשי הרוח שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים.
ורד לאמיליה - שקספיר וידידתו היהודייה, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא, 2018
הספר עוסק בקשריו של שקספיר עם תרבות עם ישראל בתיוּוכה של ידידתו היהודייה-הנוצרייה אֶמיליה בָּסאנוֹ, שחוקרים רבים מזהים בדמותה את דמות "גבירתו השחורה" של המחזאי והמשורר. הספר שופך גם אור חדש על מחזהו "היהודי" של שקספיר "הסוחר מוונציה". בין היתר מועלות בו הנחות שהן בבחינת חידוש גמור בחקר שקספיר.
התכתבויות: סודות משולחן הכתיבה, תל אביב הקיבוץ המאוחד וספרא, 2019:
הספר עוסק ב"מכתבים" הסמויים ששלחו גדולי הסופרים איש לרעהו באמצעות הרמזים, פרודיות, רמיזות עצמיות וכיוצא באלה תחבולות ביו-טקסטואליות - ישירות ומפורשות או עקיפות ומוצפנות - מעמידות לפני הקורא-הפרשן חידות הדורשות את פתרונן.
הספרות ורוח המוזיקה: ייצוגים של נגנים וכלי נגינה בסיפורת העברית החדשה, תל אביב ספרא, 2019:
הניגוד ליצירות כדוגמת "סונטת קרויצר" של טולסטוי, "כינורו של רוטשילד" של צ'כוב או "דוקטור פאוסטוס" של תומאס מאן, בספרות העברית נודעת לכלי הנגינה בראש ובראשונה משמעות סמלית לאומית שמעבר לנגלה ולמפורש. החצוצרה בפרוזה הביאליקאית, הכינור בסיפורי גרשון שופמן ובסיפורי יהושע קנז, הנֵבל בספרו של א"ב יהושע – כולם סמלים שרוחו של ניטשה מרחפת מעליהם ומשמעותם הלאומית עמוקה ורבת-פנים. הספר בוחן את הסמלים הלאומיים ששיבצו עשרה מסופרי ישראל ביצירותיהם ה"מוזיקליות".
אבני ח"ן: מאוצרו לשונו של ביאליק, תל אביב ספרא, 2020:
ספר ראשון המוקדש במלואו ללשונו של ביאליק. לביאליק הייתה משנה סדורה באשר לנס תחיית השפה העברית, ומספר תחדישיו כפול ממספר תחדישיו של אליעזר בן-יהודה הנחשב למחיה השפה העברית. הוא התמודד עם המבוכה הסמנטית של המילון העברי, פרי ריבוד של דורות, ויצא ממאבק האיתנים הזה וידו על העליונה. הוא הוסיף לשפה העברית מאות מילים וצירופי מילים. כיום קשה לשער כיצד הייתה נראית ונשמעת העברית, הכתובה והדבורה, בלי תרומתו האדירה.
בעקבי האב: עגנון - תלמידו הנסתר של ביאליק, תל אביב ספרא, 2020:
עגנון העיד שרבניצקי - שותפו וידידו הקרוב של חיים נחמן ביאליק - טען באוזניו, כי אין בסיפוריו שמץ של השפעה ביאליקית. בספר בעקבי האב (2020), המשלים את הספר מאוהב לאויב (2017) כלולים תריסר ניתוחים טקסטואליים המוכיחים שהשפעת ביאליק על הסופר הצעיר הייתה רבה מהמשוער, אף-על-פי שעגנון התכחש לה וכפר בה.
הניצנים נראו בארץ: סיפוריו המוקדמים של ש"י עגנון, הוצאת "ספרא", תל-אביב 2021
בסיפוריו הראשונים של עגנון רב הבוסר על הגומל. אף-על-פי-כן, ניצני יצירה אלה חשובים ומעניינים, ולא מן הבחינה המחקרית בלבד. הם מאירים אותן יצירות בשֵלות ומורכבות שקשרו לראש עגנון את עטרת "גדול המסַפּרים העבריים" וזיכוהו בפרס נובל לספרות. בסיפורי העלומים שלפנינו ניתן לגלות דמויות, רעיונות ומוטיבים שקיבלו את פיתוחם המלא מקץ שנים רבות, ובמיוחד את דמותו של הגבר העוזב את הבלי העולם הזה ומתמקד בייעודו הרוחני – היצירתי או האינטלקטואלי. מאפייניה של דמות זו, המתגלים בסיפורי הבוסר בדמותו של חֶמדת ובדמותו של נעמן, מתגלים בהמשך בדמויות עגנוניות לא מעטות, לרבות דמותו של מנפרד הֶרבּסט, גיבור הרומן המאוחר שירה, העוזב את משפחתו, את ביתו ואת מקור פרנסתו כדי להסתגר עם אהובת-לִבֹּו החולה במקום קודר ומבודד, דל בחומר אך עשיר ברוח.
כלניות: על פזמוניו של נתן אלתרמן , הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא, תל-אביב 2022
בתחומי השירה הקלה אין לאלתרמן מתחרה למן ראשיתו של הפזמון העברי ועד ימינו – הן באיכות ובכמות, הן בטווח ההשפעה ובכוח ההישרדות. שירתו הקלה של אלתרמן ניצבת בלי ספק במרכז הפנתאון של הפזמונאות העברית. מדף הספרים האלתרמני מתעשר בכל שנה בספרי עיון חדשים, אך דווקא על שירתו הקלה – על הפזמונים ושירי הזֶמר – עדיין לא נכתב מחקר מקיף שינסה לתהות על סוד גדולתם ועל תוחלת החיים הארוכה של השירים האלה. ספרה של פרופ' זיוה שמיר מנסה לתקן את הטעון תיקון.
חדש
ספרים בעריכתה של פרופ. זיוה שמיר (רשימה חלקית מתוך מעל עשרים כותרים)
במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994) בשיתוף עוזי שביט
מבעד לפשטות: על "סיפור פשוט" של ש"י עגנון בראי הביקורת עורכים זיוה שמיר, דן לאור ועוזי שביט (1996);
על ספיח לביאליק (הסיפור ספיח ומסות עיון), עריכה ומבוא: זיוה שמיר ביחד עם צבי לוז, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1998
תום ותהום - האידיליה של טשרניחובסקי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 1998) בשיתוף בועז ערפלי ועוזי שביט
עיונים ביצירת י"ל גורדון מכון כץ לחקר הספרות העברית (אוניברסיטת תל-אביב, 1998)
על גילוי וכסוי בלשון: עיונים במסתו של ביאליק, עריכה ומבוא: זיוה שמיר ביחד עם צבי לוז, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2001
מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א"ב יהושע (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010) בשיתוף אמיר בנבג'י וניצה בן-דב
קפקא – פרספקטיבות חדשות : עיוני מחקר (תל אביב : ספרא, בית הוצאה לאור, 2013) בשיתוף יוחאי עתריה וחיים נגיד
הנאמן - מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט, עריכה: זיוה שמיר ומנחם פרי, בני-ברק: ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016