Leda And The Swan / W.B. Yeats

Leda And The Swan

W.B. Yeats (1928)

A sudden blow: the great wings beating still

Above the staggering girl, her thighs caressed

By the dark webs, her nape caught in his bill,

He holds her helpless breast upon his breast.

How can those terrified vague fingers push

The feathered glory from her loosening thighs?

And how can body, laid in that white rush,

But feel the strange heart beating where it lies?

A shudder in the loins engenders there

The broken wall, the burning roof and tower[20]

And Agamemnon dead.

Being so caught up,

So mastered by the brute blood of the air,

Did she put on his knowledge with his power

Before the indifferent beak could let her drop?

לדה והברבור

ויליאם באטלר ייטס‏ (1928)

וּלְפֶתַע, הַךְ! מוּטַת כָּנָף חוֹבֶטֶת

עַלְמָה נוֹטָה לִיפּוֹל. וּכְבָר שׁוֹקָהּ לָטוּף

בִּשְׁחוֹר טְפָרָיו. פִּיו צַוָּארָהּ לוֹפֵת; אֶת

רַכּוּת שָׁדֶיהָ הוּא מַצְמִיד אֵלָיו לַגּוּף.

כֵּיצַד תּוּכַל יָדָהּ הַמְבֹעָתָה הֲדוֹף

אֶת פְּאֵר צִיצַת הָעוֹף מִבֵּין רַגְלֶיהָ?

וּבְלֹבֶן יְצוּעָהּ אֵיךְ לֹא תָּחוּשׁ בְּדֹפֶק

סוּפַת לִבּוֹ שֶׁל זָר הַנָּח עָלֶיהָ?

מֵרֶטֶט חֲלָצַיִם, שָׁם נוֹלָד

מִגְדָּל מָט, קִיר נוֹטֶה וְגַג בּוֹעֵר

וַאֲגָּמֶמְנוֹן מֵת.

וּמִשֶּׁכְּבָר דָּלַק, הִשִּׂיג וּבָהּ רָדָה

אַף הֲפָכָהּ כַּלַּת דָּמִים לְפֶרֶא מְכֻנָּף, הָעָט

עָלֶיהָ בְּחֵמָה, הֲאִם נָסַך בָּהּ קְצָת יוֹתֵר

דֵּעָּה, בְּטֶרֶם יִשְׁמְטָהּ מִפִּיו בְּלֹא חֶמְדָּה?

תרגום: זיוה שמיר