Morning At Last: There in the Snow / Philip Larkin

Morning At Last: There in the Snow Philip Larkin

Morning at last: there in the snow Your small blunt footprints come and go. Night has left no more to show,

Not the candle, the half-drunk wine, Or touching joy; only this sign Of your life walking into mine.

But when they vanish with the rain What morning woke to will remain Whether as happiness or pain.

סוף סוף הגיע בוקר: נוף שלגים/ פיליפ לרקין

סוֹף-סוֹף הִגִּיעַ בֹּקֶר: נוֹף שְׁלָגִים

צְעָדַיִךְ הַזְּעִירִים נָעִים לְסֵרוּגִין.

הַלַּיְלָה לֹא הוֹתִיר אַחֲרָיו שׁוּם מוּצָגִים.

זֶה לֹא הַנֵּר, גַּם לֹא חֲצִי כּוֹס יַיִן

וְלֹא אוֹתוֹת שִׂמְחָה. רַק אוֹת אַחַת וְדָי:

שֶׁאֶת חַיַּיִךְ מַכְנִיסָה אַתְּ לְתוֹך חַיַּי.

וְכַאֲשֶׁר יִתְפּוֹגְגוּ הַסִּימָנִים בַּטַּל

לְאֵיזֶה בֹּקֶר אֶתְעוֹרֵר וּמָה עֵינִי תִּשְׁאַל?

הַאִם גִּיל אוֹ כְּאֵב יוֹעִיד לִי הַגּוֹרָל?

תרגום: זיוה שמיר