את מאזן חיי ערכתי, ואחליט

שירו של ו.ב.ייטס "טייס אירי חוזה את יום מותו"

פורסם: חדשות בן עזר, גליון 1678 , 09/09/2021

"טייס אירי חוזה את יום מותו" (1918) הוא מונולוג דרמטי מדומיין, שוויליאם בטלר ייטס שׂם בפי ידידו הטוב, הטייס מייג'ור רוברט גרגורי, שמטוסו הופל באחד הקרבות של מלחמת העולם הראשונה. ייטס הִשהה את פרסום שירו המלנכולי הזה עד לשוך הקרבות. הוא הדפיסוֹ בשנת 1919, לבל יפגע בלוחמים ויזרע דימורליזציה. לימים זכה שיר זה ללחן, ונכלל באלבומים אחדים של שירה מושרת.

השיר מראה בנימה אָפָּתית את חוסר התכלית ואת חוסר התוחלת שבנפילתו של רוברט גרגורי, חברו של המשורר: הטייס הן לא הזדהה עם האנגלים, כי השתייך למיעוט האירי ששאף להתנתק מאנגליה ולהשיג עצמאות. הוא ובני עמו היו שווי-נפש לגבי תוצאות המלחמה, אף לא תיעבו את אויביהם של האנגלים כדי להילחם בהם לצד האנגלים. הטייס האירי מת במלחמה מיותרת מבחינתם של ייטס ובני מולדתו, ששאיפתם לעצמאות הולידה עמדה אנטי-בריטית.

ואולם, כאשר ייטס מניח לטייס לערוך בשיר את מאזן חייו ולחשוב על העתיד שהפסיד כשמטוסו הופל, הוא שׂם בפיו את המסקנה הדֶפיטיסטית והמייאשת שגם קיומו עלי אדמות, למרבה האירוניה המרה, לא היה מוביל אותו לעתיד מזהיר. העתיד הסמוי מן העין אינו נזכר בשיר, אך ניתן כמדומה להבין שכבן לעם האירי, העני והמקופח, הוא לא היה רואה גדולות ונצורות (בהשוואה למעמד שקיבל במותו – "גיבור מלחמה")

כזכור, דוד בן-גוריון הכריז עם פרוץ מלחמת העולם השנייה:  "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בהיטלר ונילחם בהיטלר כאילו אין ספר לבן". עֶמדה דומה ניצבת בשיר זה לפני צעיר אירי כדוגמת הטייס רוברט גרגורי: כפטריוט אירי הוא ממשיך להילחם בבריטניה; אך, בה בעת, הוא נלחם באויביה של בריטניה כאילו אין אירלנד נאבקת בבריטניה כדי להביס אותה, להתנתק ממנה ולהשיג עצמאות.

"קילטרטן", שמו של האֵזור במערב אירלנד הנזכר בשיר שלפנינו, הוצב לימים בפתח כתב-העת האוונגרדי (החד-פעמי), שעורכיו – מקסים גילן, נחום קיין ומאיר ויזלטיר – ביקשו להציב עמדת-נגד לפרובינציאליות של התרבות הישראלית. ייטס הפך לאחד המשוררים האהובים על משוררי דור המדינה, ואפילו דליה רביקוביץ – שמיעטה לתרגם שירה – תרגמה משיריו:

An Irish Airman foresees his Death

William Butler Yeats

I know that I shall meet my fate

Somewhere among the clouds above;

Those that I fight I do not hate,

Those that I guard I do not love;

My country is Kiltartan Cross,

My countrymen Kiltartan’s poor,

No likely end could bring them loss

Or leave them happier than before.

Nor law, nor duty bade me fight,

Nor public men, nor cheering crowds,

A lonely impulse of delight

Drove to this tumult in the clouds;

I balanced all, brought all to mind,

The years to come seemed waste of breath,

A waste of breath the years behind

In balance with this life, this death.

טייס אירי חוזה את יום מותו / ויליאם בטלר ייטס

אֲנִי יוֹדֵעַ: גּוֹרָלִי לִי יְמַנֶּה

אֶת יוֹם מוֹתִי מֵעָל, בֵּין עָב לְעָב;

אֶת יְרִיבַי לַקְּרָב אֵינִי שׂוֹנֵא

מֵגֵן אֲנִי עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא אֹהַב;

קִילְטַרְטַן קְרוֹס הִיא לִי מָחוֹז וָאֵם,

וְשָׁם אֶחַי, דַּלִּים וַעֲנִיִּים,

שֶׁמַּפָּלָה כְּלָל לֹא תְּאַמְלְלֵם

הֶשֵּׂג אֶת חַיֵּיהֶם כְּלָל לֹֹא יַנְעִים.

לִלְחֹם יָצַָאתִי לֹא מִתּוֹךְ חוֹבָה

לֹא צַו קְרָאַנִי, לֹא תְּשׁוּאוֹת קָהָל.

תְּשׁוּקָה פְּנִימִית הִיא זוֹ שֶׁדָּחֲפָה

אוֹתִי אֶל שְֹׁאוֹן עָבִים, לָטוּס אֶל עָל.

אֶת מַאֲזַן-חַיַּי עָרַכְתִּי, וָאַחְלִיט:

עָתִיד יִהְיֶה לִי כַּחֲלום יָעוּף

גַּם עֲבָרִי עָבַר בְּלֹא תַּכְלִית

מוּל אֵלֶּה הַחַיִּים וְזֶה הַסּוֹף.

תרגום: זיוה שמיר