הדרך הנפקחת והדרכים הנעצמות
ההתחלה והסוף כבמעגל
פורסם:'בעיר וביער:טבע ואמנות ביצירת אלתרמן', הוצ.ספרא והוצ.הקיבוץ המאוחד, 2017.
....כוונתי לדרך שבָּּהּ אלתרמן כורך את ההתחלה ואת הסוף באופן מעגלי כנחש הנושך את זנבו, ואיך שיריו מצליחים לדבּר בהעלם אחד על שתי התופעות השונות והמנוגדות ההתחלה והסוף. כך, למשל, הערשׂ – בשיריו יכולה להיות גם ערשוֹ של התינוק שזה אך נולד וגם יצועו של הזקן בשָּכבו גוֹוע על ערשׂ דוויי. הצחוק הוא צחוקו של עולל שזה אך הנביט את שִניו וצחוקו המבעית של שלד חושף שִניים. הסַכין היא גם הכלי החותך את חבל הטבור, משחרר מן היִילוֹד את הצעקה הראשונה ובכך הוא מעניק לו חיים, והוא גם הכלי הנוטל חיים וגורם למותו של אדם. האדמה היא גם באר החיים, וגם בור רקב וקבר....