המוזה בארץ המראות (מעודכן 2025)

לציון 160 שנה ל"עליזה בארץ הפלאות" (1865)

על שיר האיגיון Jabberwocky מאת לואיס קרול

פורסם לראשונה : www.literatura.co.il , בתאריך 27/08/2006 (בגירסה מקוצרת)

פורסם: "הירבוע והסמרתורים, גלגוליו של שיר איגיון", אתר "הזירה הלשונית - רוביק רוזנטל", 25/3/25 (בגירסה מעט שונה)

שירים של "איגיון" (אי-היגיון) אינם רוֹוחים במיוחד בלשון העברית, בעוד שבתרבויות נהנתניות יותר משלנו אפשר למצוא שירי nonsense  רבים המאוכלסים ביצורים היבּרידיים, חוצֵי גבולות ומגבלות. התרבות של "ארון הספרים העברי" אוסרת כידוע על כלאיים ועל שעטנז, ומזהירה מפני השקיעה בהזיות אירציונליות, בחינת "ובמופלא ממך אַל תדרוש". תרבויות אחרות, לעומת זאת, מחבבות כאמור דמויות כלאיים ומפליגות בהנאה מרובה אל מחוזות החלום והפנטזיה. אף-על-פי-כן וחרף האיסורים, חז"ל מזכירים ברייה בשם "כּוֹי" שזהותו אינה ברורה, ויש הסבורים שמדובר ביצור-כלאיים שנולד מתיש וצבייה. ביאליק הִרבה להשתמש בכינוי זה לתיאור תופעות היבּרידיות לא מוגדרות ולא ברורות, מוחשיות ומופשטות כאחת.

ואף זאת: השפה העברית, שאינה שפה רב-הברתית או רבת-סמיכויות כמו אחדות מלשונות אירופה, ואינה מעודדת המצאת מילות portmanteau (מילות "הֶלחם"), המכליאות בתוכָן שתיים-שלוש מילים כדי ליצור מֵהן מילה אחת ארוכה. אליעזר בן-יהודה, למשל, שניסה לחדש מילים כמו-אירופיות באמצעות תרגומי-שאילה (כגון "שָׂח-רחוק" = טלפון או "גֵּיא-חיזיון" = תאטרון) יצר לאמִתו של דבר יצורי כלאיים שאינם מתיישבים עם הפָּרָדיגמה של הלשון העברית, ועל כן תחדישים מן הסוג הזה נִמחו מאוצר המילים הפָּעיל. מחַבּריהם של שירי להג ואיגיון דווקא אוהבים מילים כאלה, וכשהם נזקקים להן הם ממציאים אותן בעצמם.

בעברית המודרנית יש אמנם מילות portmanteau  (מילות "הֶלחם") לא מעטות (מדרחוב, רכבל, מחזמר, מגדלור, זרקור, רמזור, אופנוע, קולנוע, כדורגל, כדורעף, שמרטף, ערפיח ועוד), אך גם היפות והמוצלחות שבהן אינן יעילות במיוחד כשמתעורר הצורך להשתמש בצורת הרבים שלהן ("מדרחובים"?! "מחזמרים"?!). האנגלית, לעומת זאת, מלאה במאות רבות (אם לא למעלה מזה!) של הֶלחֵמים מוצלחים ושימושיים כגון brunch, medicare, faction, fantabulous, advertorial, buffeteria, ועוד ועוד.

*

לפני כמאה וחמישים שנה, שוטט לואיס קרול באוקספורד בין היוּבלים של נהר התמזה שבצִדם עתיד היה הסופר ג'רום ק' ג'רום לסיים בעשור הבא את מסעיו רבי העלילה המסופרים בספרו הנודע "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)". אגב שוטטות, הוא התבונן באחד מעצי הגן של "כריסט קולג'" (שבּו נמנה עם סגל החוקרים תחת שמו האמיתי צ'רלס לוטווידג' דודג'סון). העץ, שענפיו המרובים והמתפתלים דמו בעיניו ליצור ההידרה מהמיתולוגיה היוונית, שימש לו מקור-השראה לחיבור שירו על המפלצת "גַ'בֶּרווֹקי".

השיר "Jabberwocky" הוא משירי האיגיון הידועים ביותר בעולם. לואיס קרול שילבוֹ בספרו "מבעד למראָה ומה אליס מצאה שָׁם" משנת 1872, ומאז תורגם שיר זה לשפות רבות. הַמפּטי דַמפּטי, מגיבורי הספר, מפָרש בעצמו את הבית הראשון של השיר "ג'בּרווקי", אך שאר הבתים נשארים ללא "מקראות מפורשות", ומציבות לפני הקורא אתגר פרשני לא פשוט. כך, למשל, על הקורא להבין בעצמו שהתואר המומצא "frumious" הוא לאמִתו של דבר הֶלחם של המילה "fuming" (מעשן, נושף) ושל המילה "furious" ("כועס"). "ג'בֶּרווֹקי" הוא מופת של יצירה הכתובה בשפת 'גִ'יבֶּריש' (האקדמיה ללשון העברית קבעה לה את שווה-הערך העברי 'קַשׁקֶשׁת' ולטעמי עדיפה המילה 'גיבּוּבִית', השומרת על צלילי המילה "גיבֶּריש" וגזורה כמוה במשקל שמותיהן של שפות). ביטויים אחדים מתוך השיר "ג'יבּריש" נעשו ביטויים שגורים ותקניים בשפה האנגלית, ואף הוכנסו למילון אוקספורד (OED).

לשיר שלפנינו שני תרגומים ידועים – "פִּטְעוֹנִי" מאת אהרן אמיר ו"גֶּבֶרִיקָא" מאת רינה ליטווין – וקומץ של תרגומים אחרים, ידועים פחות (אחדים מהתרגומים כלולים בערך "גברווקי" בוויקיפדיה). אחרי ששקלתי חלופות אחדות, בחרתי לתרגם לעברית את שמו של היצור המפלצתי Jabberwocky בשם "בר-ירבּוּעַ". מדוע? משום שהיצור העכברי הקופצני, בעל הזנב הארוך והרגליים הדקות והארוכות, המכוּנה בעברית "ירבּוּע" נקרא באנגלית "jerboa", ובו ארבעה עיצורים של היצור Jabberwocky. דמותו הכעורה של היצור הדמיוני שלואיס קרול כינהו בשם Jabberwocky אף היא ניחנה בזנב ארוך וברגליים מהירות ודקות, כמתואר באיורים שבספר "מבעד למראָה", הגם שהירבוע קטן בממדיו בהרבה מהמפלצת של לואיס קרול. אף-על-פי-כן, השם "בר-ירבוע" בעל ארבע ההברות ושני הטרוכאים נראה לי על-פי צורתו, משקלו וצליליו תרגום הולם ל-Jabberwocky האנגלי:

בר-ירבּוּעַ / מאת לואיס קרול כֵּרָה קְרֵבָה. שְׁלַל צְפַרְדּוֹנִים כְּבִסְמַרְמֹרֶת חָג בָּאָחוּ: לֵאִים רָבְצוּ הַסְּמַרְתּוֹרִים, חֲ-זַרְזִירִים יִצְרָחוּ: "יַלְדִּי, מִבַּר-יַרְבּוּעַ בְּרַח! מֵעֹז טְלָפָיו, מִחֹד חַטַּיִם! מִכְּנַף זַפְזָף מַהֵר וּפְרַח, מִחִישׁ-בָּז-מַצְבֵּטַיִם!" בַּיָּד אֶת קְטַל-סֵיפוֹ לָקַח: אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ עֵינוֹ תָּתוּר - - וְתַחַת עֵץ הַתֹּף הוּא נָח, נִצַּב אֲחוּז הַרְהוּר. וּבְעוֹד רַעֲיוֹנוֹתָיו רָצִים, עָף-זִיק-מַבָּט שֶׁל בַּר-יַרְבּוּע,ַ נוֹשֵׁף-רוֹשֵׁף בֵּין הָעֵצִים, קוֹלוֹ כְּבַעַרְבּוּעַ! אַחַת וּשְׁתַּיִם! כֹּה וָכֹה, אֶת קְטַל-סֵיפוֹ מִרְטֵשׁ  בְּלִי-חַת! הִפִּיל חָלָל, שָׁב אֶל בֵּיתוֹ עִם רֹאשׁ אוֹיְבוֹ בַּיָּד. "חִסְכַּלְתָּ בַּר-יַרְבּוּע, בְּנִי? אֶל זְרוֹעוֹתַי בּוֹא, יֶלֶד-פָּז!"; צַהֲלוּלִים, צִיל-רְנָנִים! עָלַז הָאָב, פָּחַז. כֵּרָה קְרֵבָה. שְׁלַל צְפַרְדּוֹנִים כְּבִסְמַרְמֹרֶת חָג בָּאָחוּ: לֵאִים רָבְצוּ הַסְּמַרְתּוֹרִים, חֲ-זַרְזִירִים יִצְרָחוּ.

​Jabberwocky / by Lewis Carroll `Twas brillig, and the slithy toves Did gyre and gimble in the wabe: All mimsy were the borogoves, And the mome raths outgrabe. "Beware the Jabberwock, my son! The jaws that bite, the claws that catch! Beware the Jubjub bird, and shun The frumious Bandersnatch!" He took his vorpal sword in hand: Long time the manxome foe he sought -- So rested he by the Tumtum tree, And stood awhile in thought. And, as in uffish thought he stood, The Jabberwock, with eyes of flame, Came whiffling through the tulgey wood, And burbled as it came! One, two! One, two! And through and through The vorpal blade went snicker-snack! He left it dead, and with its head He went galumphing back. "And, has thou slain the Jabberwock? Come to my arms, my beamish boy! O frabjous day! Callooh! Callay!' He chortled in his joy. `Twas brillig, and the slithy toves Did gyre and gimble in the wabe; All mimsy were the borogoves, And the mome raths outgrabe.

בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת נהנו אזרחי המדינה הצעירה מתכנית הרדיו החודשית "שלושה בסירה אחת", שהייתה כה פּוֹפּוּלרית עד שאת השבתות שבהן שודרה התכנית כינה נתן אלתרמן בשם השנון "שבת סירה". באחת התכניות של "שלושה בסירה אחת", עת הצטופף כל עם ישראל ליד מַקלט הרדיו, שודר שיר כמו-כנעני (מאת אהרן אמיר? בנוסח אהרן אמיר?), שכותרתו "זֶמֶר אביבים", וכל כולו נוֹנסֶנס (אי-גיון) גמור:

שַׁלְבּוּק סַרְפֵּי מָגוֹד עַלִיז

חִלְזֵי צִפְעוֹן פָּרְגוּ עָזִיז

וּשְׁלֵי מַרְקִיז

פָּלְזוּ בִּמְחִיז .... וגו'

ובקטגוריה "שירי איגיון" שבאתר Wikideck מצוטטות שורות הפתיחה של שיר איגיון שהושר או דוקלם בפי ילדי הקיבוצים בעמק (כנראה באותה עת שבָּהּ שלטה השירה ה"כנענית" בכיפה):

כְּבָר מָרַשׁ הַקַּרְנָשׁ עֲלֵי סֶשֶׁר הַקְּלָשׁ /

אַךְ, בְּשִׁלְהֵי הַיַּרְמוּק /

מִתְרַקֵּל, מִתְבַּקֵּל וְשׁוֹרֵם...

*

מתברר שפעם הייתה הספרות העברית "גיבורת תרבות" כה מוּכּרת, ידועה ומקובלת בקרב הציבור הרחב, עד שניתן היה להציבהּ על לוח המטרה ופֹה ושָׁם גם לכַוון אליה חִצי לעג אחדים. מאזיני התכנית "שלושה בסירה אחת" ידעו והבינו במה ובמי מדובר. היום, לעומת זאת, "גיבורי האי-תרבות" שלנו, שאותם כל אחד מכיר ויודע, אינם אלא אותם פוליטיקאים וסלבּריטאים, שדמויותיהם הנלעגות מרצדות בתכניות ההומור והסָטירה על המִרקע וממלאות אותו עד אפס מקום. ועל כך קונן הנביא: "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא" (עמוס ה, יג).

הערות בנושא התרגום:

• כיום נתקבלה כעין אקסיומה שאת שמה של גיבורת ספרי Alice של לואיס קרול מן הראוי להשאיר בנוסחו האנגלי ולכנותה "אֶליס", וזאת בניגוד לשני תרגומיו הראשונים של הספר "Alice in Wonderland", שנקראו "עליסה בארץ הפלאות" ו"עליזה בארץ הפלאות". את הרשימה שלפניכם הכתרתי בכותרת שהיא הומאז' לתרגום הישן והאהוב של סמיאטיצקי שעמד בבית הוריי על מדף ספרי-הילדים, וטעמו עדיין בפי. נשאלת השאלה: האם אותם חוקרים הדורשים בתוקף להתנער משמות "מיוהדים" או "מעוברתים" של גיבורי ספרות הילדים היו ממליצים להתנער מ"עמי ותמי" ולחזור ל"הנזל וגרטל"? האם היו החוקרים הללו, המדברים בנימה של "כזה רְאֵה וקַדש", היו בוחרים להתנער מהשם העברי "שלגייה", ולכַנות את הגיבורה "שנֵייוִויטְשֶׁן" כבמקור הגרמני? האנגלים, למשל, לא חששו להתנער מן השם הגרמני Aschenputtel מאגדות האחים גרים, וכינו את הגיבורה האגדית בסנדלי הזכוכית, שברחה בחצות מן הנשף המלכותי, בשם "Cinderella" (הרומז לאֵפר ולרמץ, שהרי עד לפגישתה עם הפיה הטובה היו פניה של היתומה המקופחת מפוייחות מעבודות הבית שהטילה עליה אִמהּ החורגת; ומשום כך כינוּהָ אחדים מהמתרגמים בשם העברי "לכלוכית").
  

• במאמרה "A very Hebrew Jabberwocky" טענה פרופ' ניצה בן-ארי, ובדין, כי המילה "חזרזירים" שבתרגומי היא מילה תקנית, ולא מילה היבּרידית המכליאה שני סוגים מן החי, כבתרגום האנגלי. לנוכח ההערה, הוספתי מקף במילה "ח-זרזירים", וברצוני גם להוסיף הסבר לשמות בעלי-החיים שבתרגומי: "צְפַרְדּוֹנִים" אינם צפרדעונים, אלא הכלאה של צפרדעים וחרדונים. לפי המפטי דמפטי, ה-borogove הוא ציפור פרועה, סמוּרת נוצות, ועל כן בחרתי במילה "הַסְּמַרְתּוֹרִים" המכליאה את הציפורים ("תור" הוא כידוע סוג של עוף המקורב ליונה אך קטן ממנה) ואת נוצותיהם הסומרות. אשר ל"חֲ-זַרְזִירִים", הוספתי כאמור במילה מקף, כדי שיובן שהיצורים ההיברידיים הצורחים בבית הראשון והאחרון אינם אלא הכלאה של חזרזירים ושל זרזירים.

נספחים – תרגומיהם של אהרן אמיר ושל רינה ליטווין:

מאמרה של פרופ ניצה בן-ארי"A very Hebrew Jabberwocky"

פטעוני   (Jabberwocky בתרגום אהרון אמיר)

בְעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר,

בְּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ,

אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר,

וּמְתֵי עָרָן כֵּרְדוּ.

”גּוּרָה בְנִי מִן הַפּטְעוֹן!

מֵחד-שִנּוֹ, חִיל-צִפּרְנוֹ!

מֵעוֹף-גִרְגִיר תָנוּס, צָעוֹן,

מֵחֶטֶשׁ בִמְגוֹנו!“

וְהוּא שָלַף סֵיפוֹ הָחַז,

נָד, חִפֵשׂ אֶת פְחִיק צָרָיו –

וְכה עָמַד בְצֵל זַמְזָם,

תָפוּס בְהִרְהוּרָיו.

עוֹדוֹ עוֹמֵד שְפֶה-הָגוּת,

וְהַפִטְעוֹן, עֵינָיו דּוֹלְקוֹת,

וִשְוֵשׁ בַיָעָר הַמָגוּד,

בּוֹעֵעַ וְנָקוֹט!

בִמְחִי חָזוּז – הָבֵס! הָבֵס!

תִכְתֶךְ הַסַיִף בְנִמְהַר!

נָטַל אֶת ראשׁ פִגְרוֹ הַזֵד,

וְאֶל בֵיתוֹ צָהַר.

”אַף קְטַלְתּוֹ, אֶת הַפִטְעוֹן?

אֲחַבֶקְךָ, יַלְדִי הַצָח!

הוֹ, יוֹם-צִלְהָה! יַבֵא! יַבּא!“

בְחֶדְוָתוֹ פָצַח.

בּעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר,

בְאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ,

אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר,

וּמְתֵי עָרָן כֵרְדוּ.

גֶֶבֶרֵיקָא (Jabberwocky בתרגום רינה ליטווין)

הִבְרִיל כְּבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים

חָגְווּ וְעָגוּ בַּשְּבִילֵל,

מַסִּים הָיוּ הַסְּמַרְלַחִים

וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל.

'זָּהֵר מִגֶּבֶרִיק, בָּחוּר!

שִנָּיו נוֹשְכוֹת, טָפְרוֹ חָזָק!

'זָּהֵר מִגַּבְגַּב עָף, וְסוָר

מִבַּנְדֶּרְצְבַט הַזָּף!

נָטַל חַרְבּוֹ הַסַּרְפִּלִּית,

זְמַן רַב חִפֵּש צָרוֹ מִשְּחוּר,

וְנָח לוֹ שָׁם, תַּחַת עֵץ טַמְטַם,

שָקוּעַ בְּהִרְהוּר.

וּבְעוֹד הוּא מְהַרְהֵר בְּאוּס,

הַגֶּבֶרִיק, עֵינָיו רוֹשְפוֹת,

בָּא שָׁף בַּיַּעַר הַקָּסוּס,

בַּרְבֵּק בְּהַתְקָפוֹת.

אַחַת, אַחַת, חָבַט בַּחַד,

חַרְבּוֹ סִרְפֵּל בִּקְנִיק וּקְנָק!

הִפִּיל חָלָל, רֹאשוֹ שָׁלָל,

דָּהַר, גָּלַפ, רָחַק.

"הָרַגְתָּ אֶת הַגֶּבֶרִיק?

בּוֹא אֲחַבֶּקְךָ, בֵּן מֵהֵל!

זֶה יוֹם שָהִיא! יְהוֹ! יְהִי!"

צָחַר בְּקוֹל צוֹהֵל.

הִבְרִיל כְּבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים

חָגְווּ וְעָגוּ בַּשְּבִילֵל,

מַסִּים הָיוּ הַסְמַרְלַחִים

וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל.

---

מאמרה של פרופ ניצה בן-ארי "A very Hebrew Jabberwocky"