וצררו את נפשו בתכריכי נייר וקברוהו בארון הספרים

מה היה המהדיר והעורך ח"נ ביאליק אומר על קובץ יצירותיו של המשורר ח"נ ביאליק שראה אור בסדרת "עם הספר"? הוא היה אומר "כוי", שזה כמו "פוי" אבל יותר עמוק.

פורסם: הארץ , 24/02/2008

(כולל מכתב למערכת בתחתית העמוד)

....איך אפשר לטעות פעמים כה רבות בהקדמה כה קצרה? למערכת "עם הספר" הפתרונים. עם זאת, עיקר ההחמצה נעוץ במבחר היצירות ולא בדברי ההקדמה החובבניים. ביאליק, כמו יל"ג, גדול סופרי תקופת ההשכלה העברית, וכמו נתן אלתרמן וא"צ גרינברג, גדולי המודרניסטים העבריים, היה רובו משורר ומיעוטו פרוזאיקון ומסאי. בתקופתו נחשבה השירה לפסגת היצירה האנושית, שרק "בני עלייה" מעטים מסוגלים להעפיל אליה. אילו צריך היה ביאליק להיחקק בזיכרון הלאומי בזכות ארבעת סיפוריו הקצרים (החמישי אינו אלא עיבוד של מעשייה עממית שנמסרה לו בעל פה), היה צולל מזמן בתהום הנשייה..... לחצו לקריאה בקובץ PDF

---

דעות | מכתבים למערכת 02/03/2008

כוי מהו?

במאמרי על כרך ביאליק של סדרת "עם הספר" ("וצררו את נפשו בתכריכי נייר וקברוהו בארון הספרים", "הארץ, ספרים" 27.2), כתבתי שהכרך הוא "כוי", והוספתי שבמושג תלמודי זה נהג ביאליק לכנות תופעות היברידיות, מטושטשות צורה ומשמעות. עורכי "הארץ, ספרים" קשרו מצדם בכותרת המשנה בין "כוי" ל"פוי". בעקבות זאת מתקפת תגובות סוערת, בכתב ובעל-פה, האשימה אותי בשימוש מכוון בלשון בוטה ומעליבה.

ברצוני להבהיר חד-משמעית כי אין זה ממנהגי להשתמש בלשון בוטה וכי לא היתה לי כל שליטה על כותרת המשנה שצורפה למאמרי. כשראיתיו לראשונה מעל דפי העיתון לא עלה בדעתי שמדובר במלה שיכולות להתלוות אליה משמעויות של גנאי בלעז.

בעקבות מורו ורבו מנדלי-מוכר-ספרים, השתמש ביאליק במושג החידתי "כוי" פעמים אחדות - במאמריו, בנאומיו ובאיגרותיו - לתיאור תופעות של כלאיים ושעטנז מעולם הרוח, שזהותן וטיבן בלתי מוגדרים. זו המלה המתאימה בעיני לתיאור כרך ביאליק של סדרת "עם הספר". כל משמעות אחרת של המושג "כוי" היא פרי המצאתם של אותם קוראים מזוהים ובלתי מזוהים שבחרו להגיב על מאמרי, ואין לה אפילו קצה חוט של קשר לדברים שכתבתי.

זיוה שמיר

אוניברסיטת תל-אביב