Requiem / Robert Louis Stevenson

תרגום שיר המצבה של ר"ל סטיבנסון

בלילה קר, בדצמבר 1894, מת הסופר רוברט לואיס סטיבנסון, מחברו של ספר ההפתקאות הנודע אי המטמון, בביתו שבאי הטרופי סמואה. כארבע-עשרה שנה לפני מותו, כששכב בשנת 1880 בקליפורניה על ערש דוויי, הוא חיבר לעצמו אֶפִּיטף (שיר מצבה), שיהא חרוּת על קברו. זוהי צוואתו של לוחם אמיץ שחי את חייו לבלי חת, חרף הכאבים שסבל מרֵאותיו הנגועות במחלת השחפת:

Under the wide and starry sky,

Dig the grave and let me lie.

Glad did I live and gladly die,

And I laid me down with a will.

This be the verse you grave for me:

Here he lies where he longed to be;

Home is the sailor, home from sea,

And the hunter home from the hill.

בְּצֵל רָקִיעַ בְּלִי עָנָן

חִפְרוּ לִי קֶבֶר שַׁאֲנָן,

בְּאשֶׁר אֵל אוֹתִי חָנַן

      עַתָּה מָנוֹחַ לָהּ הַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת.

וְזֶה הַשִּׁיר חִרְתוּ לְאוֹת:

כָּאן קָבוּר בִּקֵּשׁ לִהְיוֹת.

מִסַּעַר שָׁב תּוֹפֵס מָשׁוֹט,

       וּמִגְּבָעוֹת הַבַּיְתָה שָׁב תּוֹפֵשׁ הַקֶּשֶׁת.

תרגום: זיוה שמיר

שיר זה אכן נחרת על אבן מצבתו של סטיבנסון, והוא שיר הצוואה המפורסם ביותר בשירת העולם. שורות מתוכו כלולות בין בספרו של מאיר שלו יונה ונער (תל-אביב, 2006, עמ' 181) בתרגומו של המחבר ("שב המלח, חזר מן הים [...] חזר הצייד מן ההר"). כאן הוא מובא בתרגום אחר, המנסה לשחזר את סכמת החריזה והמשקל המחייבת של השיר הקצרצר הזה (שקיצורו מעיד על ייעודו – להיחקק באבן).