"רק בישראל!"

מילים לועזיות בפי העם בגרסת שעטנז משובשת

לפני כשני עשורים פרסמתי ב"ידיעות אחרונות" (מיום 14.7.2003) רשימה קצרה בדבר שיבושי לשון משעשעים שנכנסו ללשון הדיבור בתקופת המנדט הבריטי. הרשימה עוררה בשעתה תגובות לא מעטות, ובאתרים שונים במרחבי הרשת הצטברו בנושא זה דוגמאות, שהוסיפו "קֵיסם למדורה".

בימים אלה ניערתי מקופסת האחסון את אבקת השימוּר, והופתעתי לגַלות שהרשימה לא התיישנה כמלוא הנימה. אמנם הבריטים כבר עזבו את הארץ, אך השיבושים שנולדו במִִפגש בינם לבין בני "היישוב" – ותיקים ו"עולים חדשים" כאחד – הִכּוּ בארץ שורשים עמוקים, ורבים מהם היו לתושבי-קבע במדינת ישראל . להלן אביא את הרשימה הקצרה משנת 2003 , ואחר-כך ארחיב בנושא המילים הלועזיות המשובשות בעברית המדוברת בעבר ובהווה:

העברית על כידון הקורקינט

פורסם: ידיעות 14/7/2003

בפתח שנת המאה לפטירת הרצל, יש מקום לחשבון-ביניים הבוחן את החזון ושברו (בשי"ן שמאלית וימנית כאחת). מתברר ממנו שההֶשג הוודאי של הציונות, תחיית השפה, לא נכלל בחזונו של המדינאי המערבי, איש החליפה והצילינדר, שלא טרח ללמוד עברית, אף פקפק אם אפשר יהיה לקנות כרטיס רכבת בעברית. אילו האריך ימים, אפשר שבימי "ריב הלשונות", ערב מלחמת העולם הראשונה, הוא היה תומך בהוראה בגרמנית בטכניון שזה אך הוקם בחיפה. ההשג הציוני הגדול, המתבטא בהחייאתה של שפה מתה והחזרתה למעגל החיים, שייך דווקא ל"בית מדרשו" של אחד-העם, שנדחק בהמולת הקונגרסים הציוניים לקרן זווית.

ובינתיים המילון העברי צובר נפח, נשען על אוצרות השפה העברית מכל הדורות, ומתעשר גם מן המתרחש בשוק, בסדנה, המוסך, מחנה הצבא וגן-הילדים. אפילו מילון אבן-שושן המחודש מכיל בין דפיו ביטויי עגה לרוב. כך בכל שפה, אך העברית מתנהגת כאותה אספנית כפייתית, המסרבת להשליך מארונה פריטים שבָּלוּ מזוֹקֶן. בבית גנזיה מצויות עדיין מילים מן היוונית העתיקה, ששום יווני אינו מכיר ('סנהדרין'), אפילו כאלה שבטעות יסודן ('אולר'). כולנו משתמשים במילים 'מקהלה' ו'תזמורת' שמחדשי השפה חידשו, אך החליפו ביניהן מתוך חיפזון ופחז ('מקהלה' אמורה הייתה להיות 'מקהלת נוגנים' [ = 'orchestra'], ואילו 'תזמורת' אמורה הייתה להיות 'מקהלת זמרים' [ = 'chorus']).

תקופת תחייתה המואצת של העברית המדוברת בימי המנדט הבריטי הולידו מילים שגויות לא מעטות. במגרשי הכדורגל הפכה המילה האנגלית 'penalty' ל'פֶּנדל' ו-'line-man' ('שופט-קו') ל'ליימן'. גם המוסכים לא פיגרו אחרי מגרשי הכדורגל. 'מַפלט' ('exhaust') ו'תֶקֶר' ('pucture') היו ל'אגזוז' ול'פַּנצֶ'ר', ומיזוג הגלויות תרם אף הוא את חלקו ל"חגיגה". שלט מצוי המכריז 'גרז'ניק ופנצ'ר מאַכֶר' פורש לפנינו קשת של שפות אחדות, מעשה-שעטנז: ה'גָרַז'' הצרפתי והסיומת הרוסית 'ניק', ו"ו החיבור העברית, ה"פַּנצֶ'ר" האנגלי (בשיבוש "מתוצרת הארץ") וה'מאַכער' מיידיש מגורמנת (התחליף הכמו-עברי 'מוסכניק', שנועד להמיר את ה'גרז'ניק', אינו משנה בהרבה את המאזן של בליל השפות שלפנינו).

גם הילדים הרימו תרומה משלהם. ה'כידון' של האופניים אינו אלא ה-'guidon' הצרפתי, ו"קורקינט" (באנגלית: 'scooter') אינו אלא סירוס של המילה הצרפתית 'trotinette' (מין כפיל ניגודי של "טוֹפּל'ה טוּטוּריטוּ" מסיפורי שלום עליכם). לחלק העליון של שלדת האופניים קראו 'רמה' (במִלעיל) בהשפעת המילה הגרמנית 'rahmen' שפירושה 'מסגרת'. סירוסים כאלה הופכים חלק מן השפה המדוברת, ונטמעים בתוכה. מי זוכר היום איך נתגלגלה לשפתנו המילה 'טרֶמפּ' ('נווד', וגם 'זונה') בהוראת 'נסיעת-חינם בהרמת יד'?

"אז יאללה, ביי" – ביטוי המכיל בתוכו שלוש שפות – מצוי רק בישראל, וכדברי אלתרמן בספרו "עיר היונה", השוּק הפשוט וההמוני הוא המוליד את שפת הרחוב השגויה והצורמת, אך מרחיבת-הלב: "פַּרְוָר צוֹעֵק, צוֹעֵן, פָּתוּחַ […] מֵעִבְרִיתְךָ הַמִּתְחַנְחֶנֶת / וּמִפְּסוּקֶיךָ הַדַּקִּים / יִרְחַב לִבָּן שֶׁל בְּנוֹת הַחֶמֶד / וְיִסְמְרוּ הַמְדַקְדְּקִים.// אַתָּה וְלֹא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ / וְלֹא שִׁירֵנוּ הַצָּמוּק / זוֹרֵעַ עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ / אֶת הַכַּמּוֹן וְהַצִּמּוּק".

*

עד כאן הרשימה הישָׁנה בהרחבת-מה. מאז ועד היום צָבַר הנושא נֶפח ומשמעות. ניתן לתת דוגמאות מתחומים רבים: הבנייה, הרפואה, המזון, האופנה, ועוד. עם זאת, דומה שהעגה של מחנות הצבא והמוּסכּים, שנולדה בתקופת המנדט הבריטי, אכן עלתה על כולנה בכל הנוגע לשיבוש הלעזים.

חלק משיבושיהם של עובדי המוסך בימי המנדט נתקבע בלקסיקון של תחומי הרֶכֶב, והוא משמש במוסכּים עד עצם היום הזה. בתקופה שקדמה להקמת המדינה שֵׁרת המוסך בדרך-כלל את צי הרֶכֶב של הצבא הבריטי, ועובדיו – פליטים יהודיים ממרכז אירופה וממזרחה עדיין דיברו איש עם רעהו בלשון יִידיש או בעברית רצוצה, כבפזמונו של אלתרמן "אני חדש בארץ", שבּוֹ מתלונן הפָּליט שבבואו לחפש עבודה, אומרים לו בכל מקום:

גֹּלֶם אִיש אַתָּה, הוֹי דּוֹדִי

גַּם לְךָ יֵשׁ מִתְחָרִים פֹּה

כִּי בְּכָל הַמּוֹסָדוֹת

"גּוֹלָמוֹת" לֹא חֲסֵרִים פֹּה!

"העולים החדשים" שמעו את המונחים באנגלית, ושיבשו אותם לפי שמיעתם, בהתאם לפָּרָדיגמה הפונטית האופיינית לשפות שאותן הכירו מִבּית. מי ששיבש את המילה האנגלית 'penalty' והפכהּ ל'פֶּנדל' הן גָזר את המילה המשובשת בהתאמה למילים שהכיר בשפת הדיבור שבפיו ('מנד'ל', 'חנד'ל', 'שיינד'ל', 'בנד'ל' וכו'). אותם "עולים חדשים", עובדי המוסך, ששיבשו את המילה האנגלית 'puncture' והֲפָכוה מתוך בּוּרוּת ל'פַּנצֶ'ר' השתמשו אף הם בפרדיגמה של שפות האם שלהם (וגזרו את "התחדיש" המגוחך, המשמש בפי העם גם כיום, על בסיס מילים כדוגמת 'בנצֶ'ר', 'חנצֶ'ר', 'מנצֶ'ר' וכדומה).

ה'מוסכניקים' הללו הוסיפו לעברית המדוברת מילים וצירופי מילים משובשים, השגורים גם הם בפי העם עד היום, הגם שהאקדמיה ללשון העברית הציעה להם חלופות עבריות, שנשתגרו בחלקן (אך לא סילקו את השיבושים מן העברית המדוברת). כאן נולדו ה'אַמבּרֶקס', ה'בֶּקאקס' וה'דריישאפט'' ה'שלייף סוּפָּאפים', ה'סִילבִים', ועוד ועוד. מילים וצירופים אלה וכגון אלה העידו לא רק על בּוּרוּתם של עובדי המוסך, שחידשו "תחדישים" לפי השמיעה, מבלי לבדוק אם קלטו את המילה האנגלית ששמעו כראוי. השיבושים שלהם הם תשקיף טרגי-קומי של הלשון העילגת שבפי הפְּליטים בימים שקדמו לימי "כּוּר ההיתוך" ולסִדרת ניסיונותיו של בן-גוריון להאיץ את תהליך "מיזוג הגָלויות".

ובכן, ה'אַמבּרֶקס' הם כידוע שיבוש של 'hand brakes' (מעצורי יד), את המילה 'בֶּקאַקס' הצמידו עובדי המוסך לאביזר הקרוי באנגלית 'back axle' = 'ציר אחורי', ומתוך שיבוש כפול ומכופל דיברו גם על 'בֶּקאַקס קִדמי' (מבלי שיבינו את משמעות המילה 'back'). ה'אֶגזוז' שבפי עובדי המוסך הוא ה'מַפלט' ('exhaust' באנגלית), והמונח 'שלייף סופָּפִּים' ('השחזת שסתומים' או 'ליטוש שסתומים') הוא הכלאה של גרמנית ושל צרפתית ('schleifen' = 'להשחיז' או 'לטחון' בגרמנית; 'soupape' = 'שסתום' בצרפתית). ה'דריישאַפט' ('גל הֶנֵעַ' – אבזר המאפשר את הנעת הרכב) אינו אלא שיבוש של 'drive shaft' האנגלי. בינתיים נכנסו למוסכים גם פועלים ערביים שאינם יודעים להגות את העיצור [P], והפכו את ה-tampon (שמו הצרפתי של ה'בלם' הקרוי באנגלית 'buffer') לאבזר ששמו בישראל – רק בישראל – 'טמבּוֹן'!

זאת ועוד, בעברית המדוברת הוגים את המונח המציין שיפוץ כללי של רכב ('overhaul') ואת שמו של הבגד הנלבש במוסך, ולא בו בלבד, מעל הבגדים כדי להגן עליהם ('overall' = 'סרבל') כאילו מדובר באותו מונח עצמו, בעוד שבשפת המקור ניכּר כמובן בידול בהגיית שני המונחים הללו. לשיא השיאים הגיעו עובדי המוסך בבואם לטפל באביזר הרכב הקרוי באנגלית 'sealed beam' ('קרן חתומה', או 'קרן אטומה'). אבזר זה אמנם כבר אינו מצוי בכלי-הרכב של ימינו אך בתקופת המנדט הוא עדיין נכלל בין אבזרי הרכב הנפוצים, והוא נהפך בפי עובדי המוסך ל'סילבים' (ובצורת היחיד: 'סילב', שניהם נֶהֱגוּ בבי"ת רפויה).

בכל הנוגע למעבר מצורת היחיד לצורת הרבים, ולהפך, נעשו באותה עת בעברית המדוברת שיבושים מגוחכים המעידים על על רשלנותם של מי שלא טרחו לבדוק אם הבינו את המונחים הלועזים לאשורם: כאמור, דיברו אז על 'סילב' (צורת היחיד המצחיקה של המילה המשובשת 'סילבים'), דיברו על 'פיל' ו'פילימים' (צורות היחיד והרבים המסורסות של 'film'), וכן על 'רֶלסים' (צורת הרבים הכפולה שלא לצורך של 'rails') ועל 'ברֶקסים' (צורת הרבים בעלת ההגייה המשובשת והכפולה שלא לצורך של 'brakes'). עד היום נשמעים אצלנו צורות ריבוי מגוחכות כדוגמת 'צ'יפּסים' (צורת הריבוי הכפולה שלא לצורך של 'chips') ועל טַייצים (צורת הריבוי הכפולה שלא לצורך של 'tights'). כולם כאחד מעידים על ה"עַם הָאֲרָצִיוּת" של "מחדשי השפה" העממיים שלנו, אך גם על היצירתיוּת שלהם שאִפשרה להם בכל דור ודור למצוא פתרונות חדשים ad hoc.

גם מחוץ למוסך המשיכה ה"חגיגה" לתת את אותותיה בתחום הרכב והתחבורה: שוטר התנועה הבריטי ('traffic policeman') נקרא אז על-ידי בני ה"יישוב" בשם 'traffic' ( = 'תנועה'). לדו"ח שרשם השוטר קראו אז "רָפּוֹרט" (קיצור של 'traffic report' (אך ההגייה הייתה הכלאה של 'רִיפּוֹרט' שבאנגלית ושל 'rapport' ]'רַפּוֹר'[ כבצרפתית – "רק בישראל"). על מי שנסע אז במהירות גבוהה מן המותר נאמר שהוא 'לקח רַייס'. אפשר שמדובר בקיצור של 'אויסרייַסן' או 'אויפֿרייַסן' שבלשון יִידיש, שעניינם 'קריעה' ("לקרוע את הכביש"), ויש אומרים שזהו שיבוש של 'race' ( = 'מרוץ' באנגלית). כך או כך, בלשון המדוברת נוצרו אז יצירי כלאיים ושעטנז רבים מתוצרת הארץ, והרשימה ארוכה.

החיילים הבריטיים, בהביאם את הרֶכֶב למוסך או בהיפגשם עם המתנדבים מקרב בני "היישוב", השתמשו במונחים כדוגמת 'mess tin' (שהפך "רק בישראל" ל'מסטינג'), וכדוגמת ה-'kit bag' (שנעשה 'קידבג', אגב שימוש שגוי בעיצור [D]). כן דוּבּר בצבא הבריטי על 'after duty' (שקוּצר בלשון הצה"לית ל'אַפטֶר', וכך נתקבע בעגה הצבאית והאזרחית עד עצם היום הזה); והמאכל הצבאי הנפוץ 'meat loaf' הכלול במנות-הקרב, קוּצַר גם הוא בעברית המדוברת, והשתרש בה בצורה המשובשת וחושפת-הבּוּרוּת... 'לוּף'.

*

כאמור, הבריטים עזבו את הארץ, אך השיבושים נשארו בה כ"אזרחים" מן השורה. חוסר הידע, שלא לומר 'הבַּערוּת', של 'העולים החדשים' והפְּליטים שהגיעו ארצה ממרכז אירופה וממזרחה בשנות השלושים והארבעים, התחלף בתקינוּת-יתר (הִיפֶּר-קוֹרֶקטיוּת) של תושבי הארץ וילידיה. אלה כבר אינם מסרבים ללמוד אנגלית, כבתקופת המנדט. להפך, הידע שלהם ושל הילדיהם בשפה האנגלית עולה על הידע שלהם בעברית, פרי שְֹעות-צפייה מרובות בסרטים, בטלוויזיה ובמשחקי-מחשב. רבים מילידי הארץ מרבים כיום להשתמש בעברית הזרויה בביטויים ובמונחים המקובלים בעולם האנגלו-אמריקני, אך מנסים להתהדר בלעזים מבלי שיטרחו לפתוח מילון בטרם יִפצו את פיהם.

הבּוּרוּת בתקופת המנדט, שהולידה כדברי ביאליק "מַמְזְרֵי עֵט וְרַעְיוֹן" (ראו בשירו "חלפה על פָּנַי") נבעה מאי-ידיעת השפה האנגלית (הפְּליטים דיברו בלשון אִמם, וילידי הארץ סירבו ללמוד אנגלית כי כך הביעו את התנגדותם למנדט הבריטי). היום הבּוּרוּת שונה בטיבה ובמהותה: היא ניכּרת אצל אנשים המשַׁבּצים בדבריהם ריבוי של מילים לועזיות (בעיקר אנגליות) כדי להתנאות בידע שלהם ולהיחשב בעיני הזולת בתורת "אנשי העולם הגדול".

דא עקא, הידענים הללו אינם טורחים לבדוק את עצמם, וכך אנו שומעים, למשל, את המילה 'פּוֹפּוּלרי' ואת נגזרותיה כשהיא נֶהֱגֵית בטעות בצמד תנועות [O], אולי בעקבות תכנית הטלוויזיה הפופולרית "פּוֹפּוֹליטיקה" מן השנים 1992 - 1998, ששמהּ (ששימש מילת portmanteau ה"מוּלחמת" משתי המילים 'פּוֹליטיקה' ו'פּוֹפּוּלרית') נפתח בצדק בצמד תנועות [O]. גם המילה הנפוצה 'דוֹקוּמנטרי' נֶהֱגֵית בטעות בצמד תנועות [O], והטעויות מולידות טעויות נוספות כמו 'דוֹקוֹ-דרמה' (באנגלית 'docu-drama'), ו'סרטי דוֹקוֹ' (באנגלית סרטים אלה נקראים בקיצור 'documentaries', ללא השיבוש ש"הדביקו" להם "רק בישראל").

גרועים במיוחד הם השיבושים המתעלמים ממקור המילה הלועזית ומהוראתה, מתוך רשלנות או חוסר ידע. כזה הוא השיבוש ההופך בלשון המדוברת את המילה סֶלוּלרי (כבצירוף 'טלפון סֶלוּלרי'), שמקורה במילה הלועזית cell ( = 'תא') למילה שנפתחת בצמד תנועות [O], כאילו מדובר בתחילית 'סוֹלוֹ' (המשמשת לציוּן 'מופע יחיד'). דומה לו השיבוש, הנשמע תכופות בין כותלי האוניברסיטה, זה ההופך את המילה הלטינית syllabus, המשמשת לציוּן תכנית הקורס האקדמי ודרישותיו, למילה הנפתחת כביכול בתחילית "סִילִי" (תוך שהמשתמשים במילה שגויה זו מעתיקים את תנועת [I] אגב-גררא אל ההברה השנייה). אכן, כבר ראיתי במו עיניי ושמעתי במו אוזניי מרצים מדופלמים שאינם "מבזבזים זמן" לפתיחת מילון בטרם יגישו לתלמידיהם את ה-'סִילִיבּוּס' (כך!) של שיעוריהם ואת ה-'קוֹריקוּלוּם' (כך!) שלהם (את המילה הלטינית curriculum המציינת את תכנית הלימודים ואת מִתווה ההוראות של הקורס הם הוגים כאילו נפתחה בתנועת [O]!).

לעִתים קרובות הטעות בהגיית המילה הלועזית נובעת מאי הכּרתהּ או אי הבנתה של התחילית המשובצת במילה בשפת המקור שלה. כך, למשל, בתכנית הטלוויזיה הפופולרית "כוכב נולד" הצופים נפגשים לעִתים קרובות במילים הלועזיות 'פֶּרפורמר' ו'פֶּרפורמנס'. אנשי הצוות של התכנית הוגים מילים אלה על-פי-רוב בשיבוש תוך שימוש בתחילית pre- [המציינת בעברית 'קְדם-'] כבמילים 'פְּרֶהיסטוריה', 'פְּרֶוויוּ' או 'פְּרֶלוּד'), בעוד שיש כמובן להגותה 'פֶּרפורמר' (performer), שהרי היא נפתחת בתחילית 'per', כבמילים 'permit, perfume, pervert, perfect' וכו'. ובמחשבה שנייה, אילו משתתפי התכנית השתמשו בפשטות במילים העבריות 'מבַצע' ו'ביצוע', הם היו חוסכים מעצמם ומתלמידיהם שיבושים ומבוכה.

טעות הנובעת מאי הכרתה של התחילית המשובצת במילה הלועזית בשפת המקור שלה ניכּרת גם בהגיית המילה אנטַגוניזם, הנֶהֱגֵית לא אחת בטעות כאילו ראוי לפתוח אותה בתחילית anti. אמנם מילה זו, שפירושה תחושת יריבות ואיבה, מצביעה על עמדת "אנטי". אף-על-פי-כן, כל ההוגה אותה כאילו נפתחה בתחילית anti מעיד על עצמו שמעולם לא פגש את המילה בכתיב לועזי. ושוב, אילו השתמש במילה העברית 'עוינות' הוא יכול היה לחסוך את השיבוש ואת המבוכה.

ודוגמה נוספת של אי הבנת התחילית של המילה הלועזית: בתכניות רדיו וטלוויזיה כבר נשמעתי לא פעם את המילה 'מָניפּוּלציה' כשהיא נֶהֱגֵית כאילו נפתחה בתחילית הלועזית mini, שעניינה הקטנה וזיעור, בעוד שמילה הלועזית 'מָניפולציה', מקורה כידוע במילה הלטינית 'mani' (= 'ידיים'), ומשמעה: 'תעלול של זריזות ידיים' (בדומה ל'אחיזת עיניים').

לפעמים השגיאה מתבטאת בהפיכת התנועה [E] שבמקור הלועזי לתנועת [A] בעברית המדוברת. המילה 'קוהֶרֶנטי' נֶהֱגֵית כאילו בהברה השלישית שלה משולבת בעיצור [R] תנועת [A], וכך נוהגים השוגים בהגיית ההברה הראשונה של המילים הלועזיות 'הֶדוניסטי' [מה רע ב'נהנתני'?] 'אֶניגמטי' (מה רע ב'חידתי'?), 'פֶּסימי' (זו נהגית תכופות בדומה למילה הלועזית 'פָּסיבי'), 'אֶמפּתיה' (empathy) [הנהגית תכופות כאילו היא חורזת במילה 'אמבטיה']. לכאן שייכות גם הטעויות האופייניות שמקורן באי-האבחנה בין 'אֶפֶקטיבי' ('מועיל') לבין 'אָפֶקטיבי' ('ריגושי') ובין 'אילוּזיה' ('אשליה') ל'אָלוּזיה' ('הֶרמז').

הרדיו העברי נפתח בשידורי "קול ירושלים" (השידור הראשון נשמע ביום 30 במארס 1936). חלפו שנים רבות, וכיום עומדים לרשותנו עשרות ערוצי רדיו וטלוויזיה – ממלכתיים ופרטיים. פעם נהג כל ערוץ מערוצי התקשורת להעסיק מומחה ללשון שניכֵּש שגיאות ושיבושים. היום, מִשרבּוּ הערוצים ופחתו המוּדעות והאִכפתיות, ויתרו העומדים בראשם של הערוצים המסחריים על העסקת אנשי לשון, וכך הם תורמים בלי כוונה ומבלי דעת להפצת הבּוּרות בישראל. אכן, דור דור ודורסיו של הדיבור התקני.

והערת-שוליים לסיום: אין מדובר במצב שהוא "מעוּות לא יוכל לתקון". בעזרת תקציב זעום באופן יחסי ומעט רצון ותשומת-לב לא יהגו המתחרים והשופטים בתכניות הבישול את המילה "ממולא" כאילו היא חרוז של המילה "מעוּלֶה".